קריאה בטרגדיה יוונית: סופוקלס ואוריפידס [סמסטר ב׳]

שיבה אל היצירות המכוננות של תרבות המערב

מדוע אנחנו שואבים הנאה כה גדולה מקריאה של מחזות קשים ומזעזעים מבחינה רגשית? האם המונח "קתרזיס", שמשמעותו "הטהרות", מדויק לגבי כל טרגדיה וטרגדיה? התאטרון היה נשמת אפה של הדמוקרטיה האתונאית ובלבו של התאטרון הועלו שוב ושוב מחזות שעסקו באלימות קיצונית, טירוף, אנרכיה וסכסוכים קוסמיים, כמו גם נאמנויות מופלגות, מופתיות.

המשוררת המוערכת שרון אָס מגיעה לבית אריאלה לסדרת מפגשי קריאה מונחית בטרגדיה היוונית. 

הסמסטר הראשון יוקדש לסופוקלס, שנחשב ל"נער הזהב" של אתונה בימי גדולתה והוכרז כגיבור לאחר מותו, כזה הראוי לפולחן דתי. הסמסטר השני יוקדש לאוריפידס, שרבים רואים בו את המחזאי שכילה את הטרגדיה תוך כדי שהוא רוקד על חורבנה. 

אפשר להרשם לשני הסמסטרים או לאחד מהם.  

יהיה צורך להצטייד במחזות מתוך הרשימה שתפורסם בהמשך (3–4 לכל מחזאי).