זיווג מושלם: שיתופי הפעולה הגדולים בקולנוע בין במאים ושחקנים
ד"ר פבלו אוטין
איך נוצר אותו ניצוץ חד פעמי ואיך הוא הוליד סרטים יוצאי דופן
לעתים מתקיים בקולנוע שיתוף פעולה בין במאי לשחקן שיוצר ניצוץ חד־פעמי ותחושה של התאמה טוטאלית. שילוב שמייצר סרטים יוצאי דופן בייחודיותם. בסרטים אלה השחקן לא רק מגלם דמות, אלא מבטא את העולם הרעיוני והרגשי של הבמאי, ולהפך – הבמאי מחדד את כישורי הבימוי שלו בהשראת מאפייני השחקן. יש בהיסטוריה של הקולנוע לא מעט מפגשים מרגשים כאלה. בסדרת ההרצאות עם ד"ר פבלו אוטין, מרצה באוניברסיטת תל אביב ומבקר סרטים ב"הארץ", נגלה זיווגים מושלמים נבחרים, ניזכר ברגעים מבריקים מתוך שיתופי הפעולה האלה, נלמד על הסיפורים מאחוריהם וננתח את מאפייני הסגנון הייחודיים דרך ההקשר הפילוסופי, ההיסטורי והחברתי שמעניק משמעות לכל יצירה משותפת.
27.11.23 האקזיסטנציאליזם השרמנטי: פדריקו פליני ומרצ'לו מסטרויאני ("לה דולצ'ה ויטה", "שמונה וחצי")
01.1.24 העוצמה שברכות: פדרו אלמודובר ופנלופה קרוז ("לחזור", "אימהות מקבילות")
15.1.24 מחאתו החברתית של הכסיל: בונג ג'ון-הו וסונג קאנג־הו ("פרזיטים", "זיכרונות מרצח")
29.1.24 הפרוורסיה שמאחורי הנורמה: אלפרד היצ'קוק וג'יימס סטיוארט ("חלון אחורי", "ורטיגו")
05.2.24 הגבול הבלתי אפשרי בין גאונות לטירוף: וורנר הרצוג וקלאוס קינסקי ("אגירה זעם האל", "פיצקרלדו")
19.2.24 הכאב שבשטחיות: סופיה קופולה וקירסטן דאנסט ("חמש ילדות יפות", "מרי אנטואנט")